שמואלי נ' מי אביבים 2010 בע"מ - פסקדין

פסק דין

תביעה כספית על סך 12,894.65 ₪.

תמצית טענות התובע:

1.התובע הינו בעל חנות הממוקמת בבינן משותף ברחוב ידידיה פרנקל 29 בת"א (להלן-"הנכס").

2.חשבונות המים בגין הנכס לאורך השנים היו זניחים, עשרות בודדות של שקלים, זאת מאחר והתובע אינו צורך מים במסגרת פעילותו בנכס.

3.בשנת 2010 החלה הנתבעת לחייב את התובע בסכומים גבוהים וחריגים בגין צריכת מים.

4.התובע פנה לנתבעת והלין על חשבונות המים החריגים, ודרש לערוך בירור מקיף על מנת לבטל את החיובים העודפים בגין העבר ולמען לא יישנו בעתיד.

5.התובע התבקש ע"י הנתבעת להגיש בקשה להתקנת מד מים וביצע את דרישתה.

שהנתבעת שלחה נציג מטעמה על מנת לאבחן האם קיימת נזילה ולתאם מועד להתקנת מד המים, ואף שהובטח לו שהעניין בטיפול, השתהתה הנתבעת בטיפול בעניינו.

6.התובע שילם מחוסר ברירה את החשבונות החריגים על מנת להימנע מחיובים נוספים.

תמצית טענות הנתבעת:

7.סכום התביעה מופרך וחסר בסיס ומעיד על חוסר תום ליבו של התובע.

8.התובע רשום כצרכן ביחידה הנמצאת בבית משותף.

9.לפי נתוני הצריכה לשנת 2010, הייתה בנכס צריכת מים משותפת מוגברת אשר נמדדה וחולקה בין כל דיירי הבית המשותף בשווה (נספח A).

10.צריכת מים משותפת מוגדרת בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכנייה) תשע"א – 2011 (להלן: "כללי המים"), כהפרש בין קריאת מד המים הראשי לבין סך הקריאות של מדי המים המשויכים.

11.בסעיף 25 (ב) לכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים) תשנ"ד – 1994 נקבע כי הצריכה המשותפת תיווסף לצריכה הביתית.

12.צריכה משותפת יכולה להיגרם מסיבות שונות אף אם לא קיימת חצר משותפת.

13.אין לנתבעת כל ידיעה בדבר הסיבה לצריכה החריגה שנרשמה במד המים הכללי.

14.ביום 31.8.2010 פנה התובע לראשונה למחלקת צרכנות המים וביקש להתקין מד מים משויך ליחידתו. חודשיים לאחר מכן ביום 31.10.10, הותקן מד המים המשויך (טופס הבקשה להתקנת מד המים ופקודת העבודה נספחים א' ו-א' 1 לכתב ההגנה).

15.טרם התקנת מד המים היה הנכס חסר מד מים. לפיכך, התבצע חיוב כאמור בסעיף 15 (ה) לחוק העזר לת"א –יפו (אספקת מים) תשס"ג – 2003 (להלן: "חוק העזר"), לפי היחס שבין שטח הנכס שבחזקתו של כל צרכן לבין שטחו הכולל של הנכס.